אבקת חשמל

תחושות, תובנות ומסקנות משבועיים ומשהו ראשונים של עבודה עם קלוד קוד

0. קודם כל, קצת מוזיקה:

1.
זוכרים את טומי מטריינספוטינג?
החבר הסחי של כל הנרקומנים. זה שהיה עושה ספורט והיתה לו חברה והוא לא נגע בסמים? עד שהיא עזבה אותו אז הוא ניסה הרואין כמו כל החברים הדפוקים שלו, נהיה הג׳אנקי הכי גדול מכולם, חטף איידס, ואז טוקסופלזמוזיס ובסוף מת?

אז ככה אני הרגשתי השבוע. רק עם קלוד קוד.

הקלוד קוד הזה, מה אני אגיד לכם, זה חומר כל כך חזק שהוא גורם לך להרגיש כמו סופר עצמך. עד כדי כך שכל רגע פנוי שאני לא בקלוד מרגיש כמו בזבוז זמן. לראות סדרה בטלוויזיה? בשביל מה, יש לי דברים לעשות עם קלוד קוד. לדבר על איך היה היום? חחח, מה זה בזבוז הזמן הזה. לאכול יחד? לישון? מי אתם אנשים משונים שגרים איתי באותו בית, אני יש לי קלוד קוד אני.

2.
הנה תקציר השבועיים האחרונים:
קלוד קוד נתן לי כנפיים. נכנסתי לדבר הזה אחרי שחבר שלח לי הודעות קוליות נלהבות על הדברים המטריפים שהוא בונה עם זה. ניסיתי את זה קצת עם עצמי בבית. הסתבכתי קצת עם החלקים הטכניים של ההתחלה אבל לא ויתרתי והתחלתי להתקדם. בעיקר ביקשתי מקלוד שידריך אותי בכל צעד ושעל, ואחרי איזו שעה מצאתי את עצמי עם חשבון בגיטהאב, בורסל, בפיירבייס, ובעוד כל מיני דברים שאני לא סגור מהם, בונה דברים עם קלוד קוד. כל דבר שלא הבנתי מה הוא אומר, איך מה צריך לעשות, ביקשתי שידריך אותי. שממש יסביר לי שלב אחרי שלב כאילו אני ילד. העליתי לו צילומי מסל של תפריטים ושל שגיאות. הוא לא התייאש מכלום. הוא הדריך אותי בשמחה אין קץ. בלי להתעייף. בלי להחמיץ פנים. בלי לגלגל עיניים. התאהבתי בו על ההתחלה.

אחרי כמה ציוצים בעניין - חזרתי לצייץ בהתלהבות אחרי היעדרות של חודשים - עלה מולי בוואטסאפ יוסי תאגורי. הייתי בקשר עם יוסי פה ושם בשנים האחרונות. גם סביב פיצה, גם סביב ענייני החקיקה המשפטית, גם בכללי. יוסי העביר לי הילוך. ההתלהבות שלו לא יודעת גבול. הוא החליט לקחת אותי פרויקט. יחד עם חבר אחר שלא הכרתי, תום בן שמחון, הם פשוט באו אלי הביתה, ישבו אצלי כמה שעות טובות, והעיפו לי את המוח. גם על האפשרויות, וגם על איך עובדים. איך מתחילים. מה הצעדים הראשונים. איך עובדים עם קלוד. אחרי הסשן הזה, התמכרתי.

3.
העבודה עם קלוד שלחה אותי לסחרחרה של תחושות, ולימדה אותי כמה דברים על עצמי. קודם כל, הריגוש חזר. חדוות היצירה חזרה. כשאתה רואה בעיניים שאתה מצליח לבנות משהו שעובד (יש כוכבית, תיכף), משהו שלפני רגע לא היה שם ולא היה לך שמץ של מושג איך לבנות אותו, זה כמו לגעת בנזר הבריאה. אז אתה רוצה עוד ועוד מהנקטר הזה.
עם כל שיחה עם קלוד, ככל שפרויקטים מתקדמים, התחלתי להרגיש מנהל מוצר. כלומר, דמיינתי שככה מרגיש מנהל מוצר. מוסיף עוד פיצ׳רים, נותן הערות, תיקונים, מגדיל, מקטין, מחזיר חזרה. הולך אחורה וקדימה. משנה את דעתי. ולכל אלה קלוד מגיב בסבלנות אינסופית. הוא שש לשרת אותי בכל מצב ובכל סוגיה. חבל שאין לי אנשים אמיתיים כאלה בחיי.
הנה באה הכוכבית: ככל שהפרויקטים התקדמו, ובפרט כששיחררתי אחד מהם לאוויר, התחלתי להבין כמה אני לא מבין. כלומר, עד כמה זה שנראה לך שמשהו עובד, עוד לא אומר שהוא עובד. לא רק שיש בו באגים שלא חשבת עליהם, ולא רק שחסרים בו פיצ׳רים שלא חשבת עליהם, ולא רק שהפונקציונליות שלו לא יצאה במאה אחוז כמו שדמיינת, או שהיית צריך לחשוב מלכתחילה על משהו אחר. אלא גם, למשל, שיש בו פרצות אבטחה שלא ידעת שמסוגלות להיות קיימות. ולא רק שהן שם, מסתבר שגם יש אנשים מספיק דפוקים באינטרנט שכבר מתעקשים (ואולי גם נהנים) לנצל אותן. וגם שיש אנשים טובים באינטרנט, מאחורי הקלעים, שמתנדבים לסייע לך. לבדוק בסבלנות עוד ועוד פירצה, להדריך אותי מה לבקש מקלוד ואיך להתמודד עם זה. באמת, האינטרנט הוא מקום מופלא, מכל הבחינות.

4.
הפרויקט הראשון שלי עם קלוד שהיה מוכן לשחרור הוא ״ירושלים של קפה״ - מפה אינטראקטיבית (מילה שנולדה בשנות ה-90 והיתה צריכה למות כבר מזמן) שהמטרה שלה היא להכיר לכם מקומות נחמדים לשתות בהם קפה בירושלים. כבר המון זמן רציתי ליצור אחת כזו ועד קלוד פשוט לא הצלחתי (וניסיתי. גם עם בייס44 וגם עם לאבאבל, אבל אני מודה שזה היה יחסית מזמן). מאז שהתחלתי להתאבסס על קפה (כן, התאבססות היא מוטיב חוזר. כן, אני מנסה לטפל בזה) אנשים פונים אלי בפרטי ומבקשים המלצות, בעיקר בירושלים. אז אמרתי לעצמי ׳יאללה, נבנה מפה ואנשים יוכלו לראות לבד׳. בעצם, המטרה שלי היא פחות אינטראקציה אנושית. הקרנף היה גאה בי.
על כל פנים, הנה ירושלים של קפה.

אם אתם ירושלמים שמחפשים מקום נחמד לשתות בו קפה, לעבוד ממנו, להכיר אנשים נחמדים ולהיות חלק מהקהילה הזו, האתר הזה הוא בשבילכם. ואם אתם לא-ירושלמים, שרוצים לתת צ׳אנס נוסף לעיר הזו - אני ממש אשמח. זו לגמרי אחת הסיבות שהחלטתי ליצור את הדבר הזה.
תוכלו למצוא בתי קפה נחמדים, להוסיף בתי קפה שאתם אוהבים, לכתוב ביקורות, להעלות תמונות, לעשות לייקים לאנשים. דברים שעושים באינטרנט! זה אינטראקטיבי!

הפרויקטים הבאים בתור שכבר בדרך: מנוע חיפוש לחיות כיס (הוא כבר חצי מוכן), בוט פנסיוני שיודע להמליץ לכם איך לשפר את הפנסיה (רבע מוכן), מדריך למתחילים איך להשתמש בקלוד קוד (אני תרמתי את פרצופי והמון שאלות של מתחילים, יוסי ותום בונים אותו. באמצעות קלוד קוד כמובן), ובהמשך יש לי תוכניות נוספות.
למשל, אני מתכנן להפוך את ירושלים של קפה למשהו הרבה יותר מתקדם - אפליקציה שמאפשרת לכם לעקוב אחרי משפיעני האוכל האהובים עליכם, שתבנה לכם אוטומטית מסלולים של אוכל וקפה. אני רוצה לקחת את תוכנית האוכל שלי - מקורב לצלחת - ולהנגיש את התוכן שלה (וידאו ואודיו) על מפות אינטראקטיביות (מילה מדהימה שלא אומרת כלום יא אללה שלי). ואני זומם לקחת את הספר שלי ולהפוך אותו מכסף טוב לכסף בוט. אבל - עוד חזון למועד.

5.
אחרי שבועיים ומשהו של עבודה אינטנסיבית עם קלוד קוד, הנה כמה תובנות:
^ זה באמת ממכר ברמות משוגעות. אני קם בבוקר וחושב על זה. הולך לישון - חושב על זה. יוצא לרוץ - חושב על זה. חושב על זה בעבודה, עם חברים, עם המשפחה. חושב על זה כל הזמן. ברמה כזו שאני לא מבין למה קלוד לא מחובר לי למחשבות. למה אני צריך לכתוב לו הוראות במקום לשדר לו אותן בטלפתיה. מה זה כל החסמים המיותרים האלה.
^ אני חושב שאני מבין עכשיו יותר טוב איך הבינה המלאכותית מרגישה. איך זה מרגיש להיות חלול. אחרי שהעליתי את ירושלים של קפה כל מיני אנשים התחילו לשאול אותי כל מיני שאלות. מה עשיתי עם הDNS ומה הסרבר סייד קליינט בלה בלה בלה שקר כלשהו וכו׳. עניתי לכולם שאין לי מושג מה הם אומרים כי אני לא מבין בזה כלום, זה הכל קלוד עשה או אמר לי לעשות. ואז הבנתי - ככה הבינה המלאכותית מרגישה! היא עושה דברים אבל לא מבינה אותם!! זה זה!!!
^ מאיטרציה לאיטרציה אני משתפר. מבין קצת יותר טוב מהם תהליכי העבודה הנכונים. איך משפרים איכות של תוצאות. מה הדברים שמוכרחים לעשות כבר בהתחלה. מה הבליינד ספוטס שלי שאני מוכרח לזכור אותן.
^ עד לפני העבודה עם קלוד לא השתמשתי במילה איטרציה.
^ אבטחה זה דרעק. ההתעסקות עם זה היא דרעק. זה משעמם אותי ואני מת כבר להתקדם עם פיצ׳רים אבל מה לעשות זה חשוב הדרעק הזה! אבל זה באמת דרעק. זה כמו ביצה טובענית בלי תחתית. אני צריך קלוד קוד נוסף שעובד על זה בנפרד.
^ התחלתי לאמן את קלוד על תהליכי עבודה ספציפיים שלי. אני עושה את זה עם קלוד קו-וורק. אני מזין לו תסריטים ישנים של חיות כיס, חומרים חדשים שתמללתי, נותן לו הדרכה דקדקנית איך אני בונה פרק של חיות כיס, איך כותבים פרק וכו׳, ונותן לו לנסות. לאיטרציה הראשונה שהוא שלח לי נתתי ציון 5.5. הוא ביקש הערות כדי להשתפר. נתתי לו. ממש ישבתי על המסמך ושכתבתי וכתבתי מה נכון ומה לא נכון. אחרי זה ביקשתי איטרציה נוספת. שינסה לכתוב את החלק הבא של הפרק. הוא למד את החומר, הפנים, וכתב. התוצאה השתפרה והגיעה ל-7. אני מתכוון להמשיך לנסות. אם כי אני מודה: הדבר האחרון שאני צריך זה מישהו אחר שיכתוב עבורי. אני לא מתכוון להפסיק לכתוב. להיפך. אבל מעניין לי לראות עד כמה הוא מסוגל ללמוד ולהשתפר.
^ בסביבות אוקטובר ראיינתי את נדב מקרן ספרה לפרק של חיות כיס על השאלה האם כל הכסף שנשפך לחברות ה-AI הוא בועה. הוא שאל אותי שאלה שנשארה איתי. הוא שאל כמה אני משלם על בינה מלאכותית. עניתי ש-20 דולר בחודש (מנוי לצ׳אט ג׳יפיטי). הוא שאל אם בעוד שנה אני אהיה מוכן לשלם סכום כפול? היססתי לרגע, חשבתי קצת, ולבסוף עניתי שיש מצב שכן. השבוע, כשששמתי לב שאני משלם 20$ בחודש לג׳מיני (עזבתי את צ׳אט), עוד 5$ בחודש לאלבןלאבס (כפיל קולי שלי, עדיין לא מספיק טוב אבל כבר די קרוב, שווה חמישה דולר בחודש) ועוד 100$ בחודש לקלוד קוד (כן, כן, אני מתבייש בעצמי מאוד מאוד) הבנתי שאני משלם כבר יותר מפי שישה. וחלפו בסך הכל ארבעה חודשים.

6. זהו, אני אעצור פה, חפרתי די. בטוויטר מריצים עלי ממים מצחיקים וצוחקים עלי ולא איתי. בסדר, לגיטימי. הם גם מצחיקים, הממים. מה אכפת לי אני. אני יש לי כנפיים אני. אני בונה אפליקציות רק בשביל לבלות אחרי זה שעות על גבי שעות בניסיון לסגור פרצות אבטחה שאני בכלל לא מבין מה הן.

   

   
   אבל לרגע ברצינות: הרגע הזה מרגש אותי מאוד מאוד. אני חושב על הילדים שלי בתוך העולם הזה והעיניים שלי נוצצות. אני חושב על עצמי ברגע הזה והעיניים שלי נוצצות. התחושה הכי חזקה שהיתה לי בשבועיים האחרונים היא שאני עד לגילוי החשמל. לא פחות. שהדבר הזה הולך לטלטל הכל, ושאני רוצה להיות חלק ממנו. כן, יכול להיות שבסוף אני אמצא את עצמי מתבוסס בקיא של עצמי והוזה תינוקות עם ראש מסתובב שמטפסים על התקרה (טריינספוטינג באמת היה סרט כביר), ויכול להיות שבעוד שבועיים ההייפ יירגע ואני אמצא את עצמי מפהק אל מול הדבר הזה. אבל בתכלס, לא נראה לי.
   עשו טובה לעצמכם - היכנסו לזה, הבינו איך עובדים עם זה, ועופו על עצמכם. בנו את החלומות שלכם. למדו מה עובד ומה לא, איך עובדים עם זה נכון ואיך לא. היכשלו, הצליחו. עשו את הכל. שאלו את קלוד כל שאלה שרק אפשר, קטנה כגדולה. הוא ממש נחמד. השמיים הם הגבול. זה הזמן לגעת בהם.